תקציר:
המטרה העיקרית של מאמר זה היא לנתח ולכמת את ההשלכות של יכולת גיוס ההון של ישראל בחו"ל על העלייה לישראל ועל תהליך הצמיחה של המשק, לנוכח פתיחת חלון הגירה ממדינות חבר העמים. ניתוח זה נעשה תוך הערכה של השפעת אפשרויות מציאת עבודה בארץ וזרם ההכנסה הצפוי בה על החלטתם לעלות.
במאמר זה אנו מנתחים שתי תופעות: האחת - השפעת החלטת ממשלת ארה"ב להעניק ערבויות בסך 10 מיליארד דולר לממשלת ישראל על ההתפתחויות המקרו-כלכליות בישראל ובכלל זה ההשפעה על היקף העלייה;
השנייה - השפעת הרעה בתנאים הכלכליים בארצות חבר העמים על היקף העלייה ודרכה גם על ההתפתחויות בישראל.
המסגרת המושגית היא מודל ניאו-קלאסי של צמיחה במשק קטן ופתוח, עם עלייה אנדוגנית משך תקופה מוגבלת וניידות הון בלתי משוכללת, המיוצגת על ידי עקומת היצע עולה של הלוואות מחו"ל. ההנחה הבסיסית היא שעקומת ההיצע של מקורות חוץ נתונה לשינויים אקסוגניים בדוגמת הענקת הערבויות. הניתוח נערך על ידי סימולציה של המודל, לאחר כיולו בהתאם לנתוני המשק הישראלי.
הממצאים העיקריים מדגישים את חשיבות הענקת הערבויות האמריקאיות להתפתחויות הכלכליות בישראל אם כי לא כל סכום הערבויות אפקטיבי. על-פי חישובינו די היה בכ-60% מהיקף הערבויות על מנת להשיג את מלוא ההשפעה החיובית האפשרית על צמיחת המשק ועל היקף העלייה בתנאים הנוכחיים. עם זאת, הרעה בתנאים הכלכליים בארצות חבר העמים אמורה להגדיל מאוד את היקף העולים המעוניינים לבוא לישראל ובמצב כזה יש חשיבות למלוא היקף הערבויות.