תמצית
מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באוקטובר 2026 בנוגע למשתני המקרו העיקריים, לרבות התוצר, האינפלציה והריבית.[1] על פי תרחיש הבסיס, התוצר ללא ייצור בחו"ל (המייצג להערכתנו טוב יותר את הפעילות במשק, ראו תיבה בסוף מסמך זה) צפוי לצמוח בשנת 2026 ב־3.4% ובשנת 2027 ב־5.1%. שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים (המסתיימים ברביע השלישי של שנת 2027) צפוי לעמוד על 2.0%, ובמהלך שנת 2026 ו-2027 על 1.5% ו-2.1% בהתאמה. הריבית הממוצעת ברביע השלישי של 2027 צפויה לעמוד על 3.0%. הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.4% תוצר בשנת 2026 ועל 4.6% בשנת 2027.
התקופה הנוכחית מאופיינת באי-וודאות גדולה לגבי מספר רב של פרמטרים שעשויים להשפיע באופן ניכר על המשק. התחזית גובשה תחת הנחות העבודה כי עצימות הלחימה נותרת נמוכה, בדומה לרמה הנוכחית, באופן שמקל במידת מה את מגבלות ההיצע במשק וכי הסביבה הגאו-פוליטית צפויה להישאר מתוחה. התחזית אינה כוללת התייחסות להשפעות אפשריות של תוצאות הבחירות הקרובות בישראל על המשק. על בסיס הנחות עבודה אלה והערכות נוספות שיפורטו בהמשך, התחזית משקפת המשך התכנסות של התוצר (ללא ייצור בחו"ל) אל עבר מגמת טרום המלחמה, במקביל להתאוששות התעסוקה במשק. ואולם, גם בקצה אופק התחזית (סוף 2027) הוא צפוי להיוותר מתחת לקו המגמה מכיוון שהיצע העובדים עדיין צפוי להיות נמוך ביחס לרמה הנגזרת משיעורי ההשתתפות טרום-המלחמה. במקביל, האינפלציה צפויה להתבסס בסביבת מרכז תחום היעד.
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רביע תחזית מקרו-כלכלית שמתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודלים מסוג DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותחו בחטיבת המחקר – מודלים מבניים שמבוססים על יסודות מיקרו-כלכליים. המודלים מספקים מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על המשק ומאפשרים לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי. כמו כן המודלים מסייעים בניתוח תרחישים וחלופות מדיניות, ובכך תומכים בגיבוש מדיניות בתנאי אי ודאות.
[1] התחזית הוצגה לוועדה המוניטרית ב-20/10/2026, לקראת החלטת הריבית שהתקבלה ב-21/10/2026.