הקשר בין שכר עבודה נמוך לבין רמת ההשכלה
מספרם הגדול של העובדים הזרים בישראל, המרוכז בתחום הלא מיומן של שוק העבודה, פוגע ביכולת ההשתכרות של עובדים ישראלים לא מקצועיים בעלי השכלה נמוכה.
חשוב לשפר את אכיפת חוק שכר המינימום כלפי מעסיקים ישראליים של עובדים זרים.
כדי לשפר את סיכויי השתכרותם של מקבלי השכר הנמוך יש לחייב מעסיקים להשקיע בהכשרת עובדיהם. כך יגדל פריון עבודתם והדבר יביא עם הזמן לעליית שכרם.
מבנק ישראל נמסר, כי בשנים 1995 עד 1998 גדלה אוכלוסיית העובדים שהשכלתם נמוכה (עד 8 שנות לימוד) בשיעור שנתי של 10 אחוזים, ומספר העובדים בעלי השכלה נמוכה המשתכרים שכר נמוך גדל בקצב כפול מזה.
בסוף שנת 1995 נמנו בישראל 268,000 שכירים שהשתכרו שכר נמוך – שכר ברוטו מתחת לשכר המינימום. כ- 10% מהם לא למדו כלל, לכמחצית מהם אין תעודת בגרות, רק כשליש מהם מחזיקים בתעודת בגרות או בתעודה לא אקדמית אחרת. משקל העובדים המשתכרים שכר נמוך בכלל העובדים בעלי השכלה נמוכה גדל בין השנים 1995 ו- 1998 בכל קבוצות הגיל. כן נמצא שהתופעה מחמירה עם העלייה בגיל.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי כדי לאפשר עיצוב מדיניות של הקניית השכלה והכשרה מקצועית לעובדים המצויים בתחתית סולם השכר, חשוב להפנות משאבים לאיסוף שיטתי של מידע עדכני בנושא השכלה והכנסה. מסתבר שהמידע המעודכן ביותר על הקשר בין השכר להון האנושי בישראל, אינו עדכני והוא מבוסס על סקר ההכנסות לשנת 1998. סקר זה אינו כולל מידע על תעודות ההשכלה שבידי המשתכרים, אלא על מספר שנות הלימוד שלהם בלבד. מידע באיכות גבוהה יותר נמצא בסקר המורחב של מפקד האוכלוסין הנערך אחת לכ- 11 שנים. הסקר האחרון נערך בשנת 1995.
נתוני מפקד האוכלוסין של 1995 מאשרים את הקשר החיובי שבין רמת השכר להשכלה, תוצאה הידועה ממחקרים רבים בעולם ובישראל. כך, חלקם של בעלי השכר הנמוך בקרב העובדים שלא סיימו בית ספר יסודי הוא כ- 37 אחוזים, ואילו בקרב בעלי תואר אקדמי – כ- 8 אחוזים עד 12 אחוזים בלבד. מכאן שההסתברות של שכיר חסר השכלה להשתכר שכר נמוך גבוהה פי שניים ויותר מזו של שכיר שסיים בית ספר תיכון ובערך פי ארבעה ויותר מזו של בעלי תואר אקדמי.
בבנק ישראל מציינים, כי בקרב בעלי תעודה על-תיכונית לא-אקדמית משקל בעלי השכר הנמוך דומה למשקלם בקרב בעלי תואר שני אוניברסיטאי. המסקנה מכך היא שתעודות על-תיכוניות לא-אקדמיות מקנות לבעליהן סיכוי טוב להתמודד בהצלחה בשוק העבודה. ממצא זה מחזק תוצאות של מחקרים קודמים, ולפיהן בעלי תעודות מבתי ספר מקצועיים במגמות לא-עיוניות משתכרים בכ- 10 אחוזים יותר ממי שסיימו בתי ספר תיכוניים במגמות עיוניות. לעובדות אלה צריכה להיות השלכה בעת קביעת שיעורי הסבסוד היחסיים של המסלולים האקדמי והלא-אקדמי.
בבנק ישראל מציינים עוד, כי המהפכה הטכנולוגית, המתחוללת בשנים האחרונות, יוצרת פערים ניכרים – כלכליים וחברתיים – בין האוכלוסייה הנהנית מגישה לטכנולוגיה עילית ובין האוכלוסייה שאין לה יכולת כזאת. כדי לצמצם היווצרות פערים מסוג זה, על המדיניות התקציבית לעודד הכשרה מקצועית דווקא ברמות ההשכלה הנמוכות.
עוד מתברר, כי דרוש שיפור ברמת ההשכלה הבסיסית ביותר במיוחד בקרב בני 30 ומעלה. לגבי הקבוצה הצעירה יותר – 22 עד 29 – דרושה התמקדות בהשגת תעודה על-תיכונית. המעבר להשכלה תיכונית מועיל בכל קבוצות הגיל הרלוונטיות לשוק העבודה, ואילו ההשקעה בהשגת תעודת בגרות מועילה בעיקר במקרה של המשך לימודים לשם השגת תארים אקדמיים.
בבנק ישראל מבהירים, כי השכלה נמוכה היא רק אחד הגורמים המסבירים את רמת השכר הנמוכה של עובדים בתחתית סולם השכר. שני גורמים נוספים – מעבר למכשול ההשכלה – מסבירים את קצב הגידול המהיר במיוחד של מספר העובדים מעוטי ההשכלה המקבלים שכר נמוך:
(1) השפעת הכניסה הבלתי מבוקרת של עובדים זרים, דווקא לעיסוקים הדרושים מיומנות מועטה;
(2) אכיפה לקויה של חוק שכר המינימום.
(1) השפעת הכניסה הבלתי מבוקרת של עובדים זרים, דווקא לעיסוקים הדרושים מיומנות מועטה;
(2) אכיפה לקויה של חוק שכר המינימום.
מספר העובדים הלא-ישראליים בתחום הבלתי מקצועי גדל על פי הערכות שונות בשנים 1993 עד 1999 במהירות רבה, כ- 19 אחוזים לשנה בממוצע. ב- 1999 הגיע מספרם לכ- 262 אלף. התפתחויות אלו העלו את היחס בין עובדים זרים בלתי מקצועיים לעובדים ישראלים בלתי מקצועיים עלייה תלולה. על פי אומדנים שונים היוו העובדים הזרים ב- 1994 כ- 44 אחוזים מסך השכירים הבלתי מקצועיים במשק, ואילו ב- 1998 הגיע משקלם לכ- 63 אחוזים – דהיינו מספרם עלה על מספר הישראלים השכירים ברובד זה. הכדאיות הגבוהה למעסיק של עובדים זרים נובעת, בין היתר, מאכיפה לקויה של חוק שכר המינימום, במיוחד כלפי מעסיקים של עובדים זרים.
מבנק ישראל נמסר, כי חשוב לבצע את הצעדים הבאים:
יש לצמצם באופן ניכר את מספר העובדים הזרים במשק הישראלי. צעד זה, יחד עם שיפור אכיפת חוק שכר המינימום על מעסיקים של עובדים לא-ישראלים, ישפר את כוח התחרות של עובדים ישראלים לא-מיומנים, שחלקם נמצאים כיום בתחתית סולם השכר, וחלקם מובטלים.
יש לצמצם באופן ניכר את מספר העובדים הזרים במשק הישראלי. צעד זה, יחד עם שיפור אכיפת חוק שכר המינימום על מעסיקים של עובדים לא-ישראלים, ישפר את כוח התחרות של עובדים ישראלים לא-מיומנים, שחלקם נמצאים כיום בתחתית סולם השכר, וחלקם מובטלים.
יש לחייב מעסיקים להשקיע בהכשרת עובדיהם, ברובד השכר הנמוך ביותר, כפי שמפורט בהצעת בנק ישראל לשינוי בחוק שכר המינימום. כך ישתפר פריון עבודתם ואיתו גם שכרם לאורך זמן.