התפתחות שער החליפין – היחלשות השקל מול הדולר, במקביל להתחזקות הדולר בעולם.
במהלך חודש מרץ נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 0.35%, מול האירו התחזק השקל בשיעור של 3.9%.
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, השקל נחלש במהלך מרץ, ב-1.7%.
בעולם, הדולר התחזק מול המטבעות העיקריים בשיעורים גבוהים יותר: בכ- 4.4% מול האירו, בכ- 2.4% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 4.3% מול הפאונד הבריטי ו- בכ- 0.5% מול הין היפני.
מאז אוגוסט 2014 השקל פוחת מול הדולר בשיעור מצטבר של כ-16.1%; מול השער הנומינלי אפקטיבי פוחת השקל בכ-2.1% בלבד.
תנודתיות שע"ח – עליה בסטיית התקן בפועל במקביל לעליה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה החודש בכ-1 נקודת אחוז ועמדה בסוף חודש מרץ על 12%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, נשארה יציבה ועמדה בסוף מרץ על 11%.
סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים לא השתנתה ועמדה בחודש מרץ על 10.3%.
לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים ירדה מעט ועמדה בסוף חודש מרץ על 10.3%.
נפח המסחר בשוק המט"ח– עליה בנפח המסחר היומי הממוצע במקביל לעלייה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש מרץ הסתכם בכ-140 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-124 מיליארדים בחודש פברואר. נפח המסחר היומי הממוצע עלה בכ-18% ועמד על 7.3 מיליארד דולר ביום.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש מרץ בכ-50 מיליארד דולר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה עלה במרץ בכ-17%. במהלך חודש מרץ רכש בנק ישראל 485 מיליוני דולרים בעסקאות המרה[1], במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מרץ בכ- 10 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש מרץ עלה בכ- 15% בהשוואה לפברואר ועמד על כ- 550 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם במרץ בכ- 78 מיליארד דולר בהשוואה לכ-69 מיליארד דולר בפברואר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף עלה בכ-18% מחודש שעבר ועמד על 4 מיליארד דולר ביום.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) עלה משמעותית מחודש שעבר ועמד בסוף מרץ על כ- 44%, בהשוואה לכ-38% בפברואר. העלייה נבעה מגידול בהיקף הפעילות של תושבי חוץ בעסקאות המרה, עסקאות החלף ועסקאות באופציות.
לוחות ותרשימים





עסקות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ונגזרים (במיליוני דולרים)
נפח עסקאות המרה (1) |
עסקאות החלף (סוופ)[2] (2) |
נפח עסקאות באופציות[4] (4) |
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4) | |||
מרץ 2015 (נתון ארעי) |
סה"כ |
49,834 |
77,837 |
1,467 |
10,431 |
139,569 |
סה"כ (ממוצע יומי לפי 19 ימי מסחר) |
2,623 |
4,097 |
77 |
7,346 | ||
תושבי חוץ |
22,788 |
31,564 |
1,457 |
5,062 |
60,871 | |
מזה: מוסדות פיננסיים זרים |
21,543 |
30,795 |
1,307 |
4,852 |
58,497 | |
תושבי ישראל |
27,046 |
46,273 |
10 |
5,369 |
78,698 | |
מזה: סקטור ריאלי |
6,183 |
5,524 |
10 |
1,669 |
13,386 | |
סקטור פיננסי |
2,576 |
7,463 |
0 |
103 |
10,142 | |
מוסדיים (כולל חברות ביטוח) |
2,398 |
8,640 |
0 |
0 |
11,038 | |
יחידים + קרנות נאמנות |
1,071 |
2,283 |
0 |
352 |
3,706 | |
בנק ישראל |
485 |
0 |
0 |
0 |
485 | |
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז |
485 |
0 |
0 |
0 |
485 | |
אחרים[5] |
8,604 |
13,395 |
0 |
2,321 |
24,320 | |
בנקים מקומיים[6] |
5,729 |
8,968 |
0 |
924 |
15,621 | |
פברואר 2015 |
סה"כ |
69,377 |
440 |
9,574 |
124,123 | |
סה"כ (ממוצע יומי לפי 20 ימי מסחר) |
3,469 |
22 |
479 |
6,206 | ||
תושבי חוץ |
18,224 |
25,689 |
190 |
3,588 |
47,691 | |
מזה: מוסדות פיננסיים זרים |
17,257 |
24,772 |
190 |
3,330 |
45,549 | |
תושבי ישראל |
26,508 |
43,688 |
250 |
5,986 |
118,310 | |
מזה: סקטור ריאלי |
5,138 |
4,923 |
0 |
2,178 |
12,239 | |
סקטור פיננסי |
2,025 |
6,236 |
227 |
176 |
8,664 | |
מוסדיים (כולל חברות ביטוח) |
4,046 |
5,907 |
23 |
18 |
9,994 | |
יחידים + קרנות נאמנות |
968 |
3,086 |
0 |
259 |
4,313 | |
בנק ישראל |
1,095 |
0 |
0 |
0 |
1,095 | |
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז |
295 |
0 |
0 |
0 |
295 | |
אחרים |
7,880 |
15,768 |
0 |
2,790 |
26,438 | |
בנקים מקומיים |
5,356 |
7,768 |
0 |
565 |
13,689 |
מקזזות זו את זו.