עלות אפקטיבית במגזר מט"י לא צמוד

אשראי לא צמוד שניתן לציבור על ידי משרדי התאגידים הבנקאיים בישראל.

חוק אשראי הוגן, התשנ"ג – 1993, הסדיר עד תיקון מס' 5 את מתן האשראי בשוק החוץ בנקאי בלבד. חוק זה קבע בין השאר, כי העלות המרבית הכוללת של האשראי בהלוואה מסוג זה, תהיה פי שניים ורבע מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא-צמוד שנותנים הבנקים לציבור. לצורך זה נקבע בחוק עד התיקון האמור, כי בנק ישראל יפרסם מדי חודש את העלות הכוללת הממוצעת של האשראי לציבור.

לפי סעיף 5 (א) לנוסחו הקודם לתיקון מספר 5 של החוק, העלות הכוללת הממוצעת של האשראי לציבור, מחושבת כממוצע משוקלל של עלות האשראי בחח"ד ושל עלות האשראי לזמן קצוב במגזר הלא-צמוד במטבע ישראלי. עד חודש מרץ 2013 הנתונים חושבו על בסיס אשראי נטו (בניכוי הפרשה להפסדי אשראי). נתונים אלו כללו את נתוני שבעת הבנקים הגדולים בלבד. החל מאפריל 2013 הנתונים מחושבים על בסיס אשראי ברוטו (לפני הפרשה להפסדי אשראי) וכוללים את סך כל התאגידים הבנקאיים. העלות מחושבת במונחים אפקטיביים שנתיים וכוללת הכנסות  מריבית. פרסום זה נדרש גם לאחר תיקונו של החוק בתיקון מס' 5 שכן בהתאם להוראות התחולה, נוסחו הקודם של החוק ימשיך לחול על חוזים שנכרתו בטרם יום התחילה של החוק.