מחקר זה בוחן את השפעתן של תנועות ההון של תשעה מגזרים – שביצעו עֲסָקוֹת בשׁוק מטבע החוץ הישראלי ובבנק ישראל – על שער החליפין בין השנים 2011–2021. המגזרים הללו כוללים משקיעים זרים – פיננסיים ולא פיננסיים – משקיעים מוסדיים, המגזר הריאלי ואחרים. אנו אומדים את הזעזועים האקסוגניים לביקוש למטבע חוץ של כל אחד ואחד מהמגזרים, ואת השפעתם על שער החליפין, תוך התחשבות בהתערבותו של בנק ישראל. שוק מטבע החוץ בתקופה זו – שוק שקל-דולר – מתאפיין במגמה מתמשכת של מכירת דולרים על ידי משקיעים פיננסיים זרים ועל ידי משקיעים מוסדיים, לצד ביקוש גובר לשקלים מצדם. עיקר פעולתו של בנק ישראל בתקופה זו היא רכישת דולרים, גידול בהיצֵע השקלים וצבירה של יתרות מטבע החוץ. מדיניות זו פעלה כדי למתן את הלחץ לייסוף שנבע מהגידול הנמשך בביקוש לשקלים.

למאמר המלא כקובץ PDF​

לחץ להורדת ה-PDF
לחץ להורדת ה-PDF