פרק זה מציע פרשנות כלכלית להתפתחויות במשק, לפיה ניתן לייחס את התרומה העיקרית למגמת הירידה של האינפלציה לאחר שנת 2010 לתהליכים המשׁתקפים בשינויים מבניים בשׁוק העבודה ובסחר החוץ של המשק. תהליכים מבניים אלו משולבים במגמות של מחירים יחסיים שונים. על פי הפרשנות המוצעת כאן, בשל ההבדלים בתדירות ההתאמה של מחירים נומינליים שונים, המגמות הללו של המחירים היחסיים השׁתקפו באינפלציה נמוכה.

לאורך השנים מאופיין שוק העבודה הישראלי בעליית משקל העובדים בענפי השירותים ובתעשייה העילית, על חשבון ירידת משקלם בתעשייה המסורתית. אבולוציה זו בהון האנושי ובתעסוקה של המשק – בשילוב תגליות הגז וירידת מחירי האנרגיה בעולם – משתקפת בעודפים מתמשכים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. במהלך העשור השני של המילניום, העשור שקדם למשבר הקורונה, ההתפתחויות הללו היו משולבות במגמות תואמות של מחירים יחסיים רלבנטיים – עליית השכר הריאלי, ייסוף שער החליפין (להלן שעה"ח) הריאלי וריבית ריאלית גבוהה בהשוואה בין לאומית. סביר להניח אפוא, שבשל מאפיינים שונים של מרכיבי המחירים היחסיים, ההתפתחות של כל אחד מהם השתקפה בסופו של דבר באינפלציה נמוכה.

עם זאת, הצורך של המדיניות המוניטרית להתמודד עם אינפלציה נמוכה במהלך השנים הללו משקף הישג מרשים של רפורמות מבניות מתמשכות, אשר סייעו למשק להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של שנות ההיפר-אינפלציה.

 

למאמר המלא כקובץ PDF​

לחץ להורדת ה-PDF
לחץ להורדת ה-PDF