שקל דיגיטלי
פורום תעשייה פיננסית – סיכום פגישה מס' 6 מיום 18/09/24
הפגישה התקיימה באמצעות יישומון Teams, רשימת משתתפי הפורום מופיעה בנספח.
חלק ראשון: סיכום ההתייחסויות שהועברו על ידי חברי הפורום בעקבות המפגש הקודם לנושא "אינטראופרביליות", ניר יעקבי (מצגת מצורפת).
תחילה, ניר יעקבי מבהיר עקב שאלה מהמשתתפים, שהשקל הדיגיטלי לא יהיה ההילך החוקי היחיד ומזומן עדיין יהיה בשימוש כהילך חוקי פיזי גם אם יונפק שק"ד.
לאחר מכן, הציג את סיכום התגובות של המשתתפים למספר נושאים לגביהם התבקשו לחוות את דעתם: מהם האתגרים וההזדמנויות שרואים בסוגי ה-FI השונים? כתגובה, עלה שמצד אחד יש יתרונות בסוגים שונים אך יש לוודא אחידות בין סוגי FI שונים שלא ייוצר אי-שוויון. הדעות היו חלוקות בשאלה האם נחוץ ש-PSPs יהיו מחוברים למערכת בנקאות פתוחה. האם זהו שירות הכרחי וזול או שירות יקר שאין לו כרגע ביקוש. בנושא תשלומים חוצי גבולות הובעה דעה ששק"ד ישכלל העברות אלו. הייתה הסכמה רחבה שחיבור של השק"ד לרשתות אחרות של נכסים דיגיטליים, הוא קריטי אך הובע חשש מהתחברות לרשתות מבוזרות.
חלק שני: סיכום ההתייחסויות שהועברו על ידי חברי הפורום בעקבות המפגש הקודם לנושא "הגנה צרכנית", אסף דוד-מרגלית (מצגת מצורפת).
אסף דוד-מרגלית הציג את סיכום ההתייחסויות של משתתפי הפורום בנושא "הגנה צרכנית". התגובות שהתקבלו ממשתתפי הפורום לנושא זה עסקו במספר תחומים, בין היתר: הובעו דעות חלוקות על היקף ההגנה הצרכנית הראוי בשק"ד, האם עליה להיות מקיפה ברמה הניתנת לתשלומים דיגיטליים כיום (כפי שנקבע בחוק שירותי תשלום) או פחותה כמו זו ש(אינה) קיימת בעסקאות תשלום במזומן. הוצע שהפתרון שיבחר יהיה קוהרנטי גם למשתמשים וגם למשתתפים (PSPs, FIs, ASPs). הובעה סברה שהיקף ההגנה הצרכנית תשפיע על כמות ה-PSPs, ושיש לשקול ליצור מערכת מרכזית שתשתף מידע בין הגופים וכך יהיה שיפור ביכולות לאתר אירועי שימוש לרעה.
המסקנות אליהן הגיע הצוות בנושאים אלו:
- ההגנה הצרכנית בהיבטים של שימוש לרעה צריכה להיות גם בשקל הדיגיטלי בדומה לאמצעי התשלום האחרים, בעסקאות בארץ וככל שיתאפשר, גם בחו"ל.
- השקל הדיגיטלי שונה באופיו בכך שהעסקאות בו מידיות וסופיות, ולכן לא ניתן יהיה לעצור תשלומים. תהיה אפשרות להחזר כספי (כפעולת תשלום נפרדת) במקרה של שימוש לרעה, על פי חוק שירותי תשלום.
- בשקל הדיגיטלי תפעל מערכת מרכזית לזיהוי שימושים לרעה. קיומה לא ייתר את הצורך של כל PSP להחזיק מערכת פנימית שתוכל להסתייע במערכת המרכזית אך תפעל על פי כללי ניהול הסיכונים של אותו PSP ובאחריותו.
- האחריות לזיהוי ומניעת שימוש לרעה מוטלת על ה-PSP, וכן האחריות לשיפוי במקרה הצורך. אחזקת המערכת על ידי ה-PSP ושיפוי במקרה הצורך ימומנו על ידי הכנסות ה-PSPs.
המלצות נוספות שהציג הצוות:
- עבור עסקאות מקוונות (עסקאות המבוצעות תוך כדי עדכון מערכת הסליקה ורישומה באופן מיידי בלדג'ר) יינתן שיפוי מלא במקרה של שימוש לרעה.
- עבור עסקאות שאינן מקוונות צפויה להיקבע הבדלה באחריות לנשיאה בנזק (שיפוי), התלויה בגורם שהחליט על ביצוע הפעולה באופן לא מקוון.
- אם לא מקוון לבחירת המשתמש (משלם או מוטב) – לא יהיה שיפוי למשתמש שבחר לבצע לא מקוון.
אם לא מקוון לבחירת ה-PSP (למשל כחלק מניהול תעבורת הרשת או יכולות המערכות הפנימיות שלו שלו) – יהיה באחריות של ה-PSP.
התייחסות מהמשתתפים
- ללא הגנה צרכנית מדוע שמשתמשים יסכימו להשתמש בשקל דיגיטלי?
התגובה של הצוות: ככל ועסקת התשלום מקוונת, יחול חוק שירותי תשלום הקיים (בהתאמות שתדרשנה). ככל ומדובר על שימוש לרעה בפעולת תשלום לא מקוונת (אופליין), יהיה היקף ההגנה הצרכנית תלוי במשתמש שבחר לבצע את פעולת התשלום באופן לא מקוון. כך, אם המשתמש הפרטי בחר להוריד שק"ד לא מקוון לארנקו, והוא מבצע פעולת תשלום לא מקוונת מיוזמתו, הרי שזו אינה "עוברת" דרך ה-PSP לפי בחירתו של המשלם. לכן הוא גם יישא באחריות ולא יוכל ליהנות מהגנה צרכנית. מאידך, אם המשתמש המוטב הוא שבחר לקבל תשלום באופן לא מקוון, הרי שאם נעשה שימוש לרעה כתוצאה מפעולת התשלום, יהיה אותו משתמש מוטב אחראי (בתיווך ה-PSP שנותן לו שירות) כלפי המשלם.
- האם ה-PSPs הקטנים שיפעלו במערכת השק"ד יוכלו להקנות הגנה צרכנית כמו שחברות האשראי הגדולות מציעות היום למרות העלות הגבוהה בכך?
התגובה של הצוות: המערכת המרכזית תסייע בתהליך, אך החיווי שלה יהיה בגדר המלצה ולא קביעה בעור ה-PSP ביחס לפעולת התשלום הנבחנת. הדרישה מה-PSP הינה לנהל סיכוניו, להשקיע במערכות מקומיות שלו להגברת ההגנה הצרכנית ללקוחותיו, והכל כדי למנוע הונאות.
חלק שלישי: סוגיות בהגדרת מגבלות החזקה בשקל הדיגיטלי, ניר יעקבי ואמיר משה (מצגת מצורפת).
חבר בצוות ניר יעקבי הציג את סוגיית מגבלות בשק"ד.
המוטיבציות בהצבת מגבלות: יציבות המערכת הבנקאית, הגנה צרכנית CFT/AML, ושיקולים תפעוליים כגון עומס על המערכת.
המוטיבציה העיקרית שנתמקד בה כאן היא יציבות המערכת הבנקאית כתוצאה מאימוץ השק"ד. משיכת כספים של הציבור מפיקדונות הבנקים לשק"ד עלולה לייצר שלושה אתגרים עיקריים: יציבות המערכת בהיבטי נזילות, היצע האשראי במשק ורווחיות הבנקים. מגבלת החזקה יכולה למתן השפעות אלו.
האתגרים ביישום ההגבלות: לא ניתן לקבל תשלום שיעביר את היתרה בארנק אל מעבר למגבלת ההחזקה, דרישה ליותר טעינות של הארנק בשל המגבלה, עומס על המערכת בשל פריקות רבות, ריבוי ארנקים למשתמש, קושי בהחזקת ארנקים משותפים, ומגבלות על חוזים חכמים בסכומים גבוהים.
ייתכן שלכל האתגרים קיימים פתרונות, למשל, שימוש במפל/מפל הפוך, אך נראה שהטלת מגבלות יוצרת מערכת יותר יקרה ומסובכת לתכנון ותפעול.
השוואה בינלאומית: רוב הבנקים המרכזיים הבוחנים CBDC שוקלים מגבלות החזקה. הוצג המידע הידוע לגבי הפרוייקטים של הבנקים המרכזיים של אירופה, אנגליה, יפן, בהמאס, וניגריה.
הבחנה בין שיקולי סיכון מיידי לשיקולי סיכונים מתמשכים:
הסיכון המיידי – פגיעה בנזילות הבנקים עקב משיכת פיקדונות לשק"ד.
הסיכונים המתמשכים – ירידה במקורות של הבנקים עלול לגרום להורדה ברווחיות שלהם, לייקור האשראי או להקטנת האשראי במשק כדי לעמוד בדרישות הנזילות.
לקביעת המגבלות נתמקד בסיכון המיידי כאשר פתרון לסיכון זה יכול לפתור גם את בעיית הסיכון המתמשך.
אסטרטגיות להחלת מגבלות:
לדוגמא, מגבלות שונות יוטלו בהתאם לסוג המשתמש (פרטי/עסקי, קטין/מבוגר).
גם בין עסקים נראה שיהיו מגבלות שונות שקיימים אלטרנטיבות שונות שניתן לבחון כדי לקבוע מגבלה זו: הגדרות סטטוטוריות, מחזור פעילות, מחזור פעילות בשק"ד ואפשרות לרכישת מגבלה מוגדלת.
חבר הצוות אמיר משה המשיך בהצגת נושא מגבלות ההחזקה.
גישות אסטרטגיות אפשריות של בנק ישראל להחלת מגבלות בהנפקה של שק"ד: הנפקה עם מגבלות החזקה (עם או בלי הגדרת תדירות עדכון), הנפקה עם מגבלות החזקה ותוואי מוגדר לגבי שינוי או הסרת המגבלות, והנפקה ללא מגבלות החזקה לצד מסגרת פיקוחית שתבטיח את ניהול הסיכון ושמירה על יציבות המערכת הבנקאית.
מודל הנזילות:
- היחסים הרגולטורים הנזילותיים בהם נדרשים התאגידים הבנקאיים לעמוד הינם – חובת הנזילות, NSFR וLCR. חובת הנזילות מגדירה את הרמת הנזילות המינימלית שבנקים נדרשים להחזיק כנגד פיקדונות הציבור לטווח של עד שנה, אך היא אינה מגבלה אפקטיבית במצב הנזילות הנוכחי של המערכת. בכל הקשור ל-NSFR, מדובר ביחס בעל אופי מאזני עם רגישות נמוכה יותר להשפעות הטווח הקצר בו מתמקד מודל ה-LCR. בהתאם לכך, המודל המוצג מתמקד בהשפעת אימוץ שק"ד על ידי הציבור על יחס ה-LCR תוך התחשבות בסט רחב של נתונים ופרמטרים בנוגע לנזילות המערכת בנקודת הוצא, סגמנטים באוכלוסייה הפוטנציאלית לבצע שימוש בשק"ד.
- המודל לא מציע סכום מוגדר בזמן זה אך נותן מסגרת שתעזור לקבוע מגבלה בהמשך.
- מודל הנזילות כרגע בוחן את מערכת הבנקים בצורה כוללת, ככל הנראה אם נבחן את המודל על בנקים בודדים התוצאות לא יהיו זהות.
- המודל מאפשר לחשב מגבלה ללקוח שהוא יחיד כאשר המגבלות לסגמנטים הנוספים (עסקים בגדלים שונים, וכולי) נגזרים ממנו (על בסיס מכפילים מסוימים).
אל המשתתפים הופנו השאלות הבאות:
- גישות אסטרטגיות בהחלת מגבלות – מהי לדעת הפורום הגישה האסטרטגית המאפשרת את האיזון הטוב ביותר בין תופעת ה Disintermediation לבין חווית המשתמש?
- אפיון הסגמנטים – כיצד למטב את ההתאמה של גובה המגבלה לסוגי המשתמשים השונים?
- טווח קצר לעומת טווח ארוך – העבודה שהוצגה מתמקדת בנזילות המערכת הבנקאית תוך דגש על הטווח הקצר. משטר מגבלות החזקה יאפשר למתן זעזועים בטווח הקצר ובכך להביא להליך אימוץ מדורג של הציבור בטווח הארוך. עם זאת, הליך אימוץ (גם אם מדורג) יכול להביא לשינוי ארוך טווח בתמהיל מקורות המערכת הבנקאית וברווחיותה. האם לדעת הפורום צריך להתחשב בשיקולים אלה בהגדרת המגבלות כבר ביום הראשון? ואם כן, כיצד?
- נתוני הבנק הבודד – החלת משטר מגבלות תוך התבססות על נתוני המערכת ולא על נתוני הבנק הבודד תאפשר הגדרת מגבלה עם פגיעה קטנה יותר בחוויית המשתמש. עם זאת, עלולה להשפיע על בנקים ספציפיים בעצימות גבוהה יותר מהמערכת (יחס נזילות בנק המוצא, מידת ההישענות על מקורות קמעונאיים וכד'). מה דעת הפורום בנושא זה?
- מודל הנזילות – האם המודל שהוצג יכול להוות לדעת הפורום בסיס טוב להגדרת מגבלת החזקה תוך שמירה על רמה מינימלית מוגדרת של LCR? כמו כן, האם קיימים היבטי נזילות נוספים בהם יש להתחשב?
תגובות משתתפים:
- יש שאלות שמקדימות לשאלות האלה. איפה רוב הציבור הישראלי נמצא? במצב של הלוואה או מצב של יתרה? מהדוחות של הבנקים רוב הציבור חי על אשראי. את זה צריך לבדוק בתור פרמטר ראשוני. אם אדם ביתרה שלילית זה לא משנה איפה הוא מחזיק את כספו. בנק ישראל עשה צעדים טובים להגביל את האשראי, אך יש עדיין הרבה אשראי שמסתובב במשק. צריך לבחון איפה הכסף נמצא עוד לפני שאלת הCBDC-.
התגובה של הצוות: גם כסף שאין לי ביד יכול לעבור לCBDC-. יש אנשים עם משיכת יתר בבנק ומזומן בארנק.
- איך מערכת השק"ד תתחרה עם מערכת התשלומים הקיימת? כאשר המערכת הקיימת מאוד נוחה ומוכרת לציבור. איך יהיה ניתן לשכנע את הציבור להעביר את כספם מהעו"ש לשק"ד? נראה שהסבירות נמוכה שמייד עם השקת השק"ד יהיה מעבר מסיבי מהחזקות הציבור בבנקים להחזקות בשק"ד. עם זאת, מסכים שיש להשיק את השק"ד עם מגבלות ואם לאחר מכן נראה שרמת האימוץ על ידי הציבור אינה מסכנת את המערכת הבנקאית וניתן להפחית את המגבלות, ייתכן שיש לשקול זאת.
התגובה של הצוות: אלו שאלות חשובות אך הן לא הנושא היום. נקודת המוצא של הדיון היא שהציבור ירצה להחזיק חלק מהכסף שלו בשקל הדיגיטלי, ועולה שאלת ההשפעה על המערכת הבנקאית. יכול להיות באמת שלא יהיה מעבר מסיבי בעת השקת השק"ד, אך אם ביום מסוים מסיבות מסוימות יהיה מעבר גדול לשק"ד מבלי שיש משטר מגבלות בפועל, הדבר עשוי לסכן את הנזילות והיציבות של המערכת הבנקאית.
מצורף נספח רשימת משתתפים