החוב החיצוני של המשק
החוב החיצוני (נטו) של המשק הישראלי קטן בשמונת החודשים הראשונים של 1998 בכחצי מיליארד דולר, והסתכם בסוף אוגוסט 1998 ב- 16.7 מיליארדים.
הנכסים לזמן קצר (עד שנה) של המשק הישראלי בחו"ל גבוהים מהחוב החיצוני הקצר בכ- 14 מיליארד דולר, לעומת כ- 7 מיליארדים בסוף 1996.
מגמת הירידה במשקל החוב החיצוני (נטו) בתוצר נעצרה בשיעור של 19 אחוזים מסוף 1997, לאחר שירדה מ-31 אחוזים בראשית העשור.
מהפיקוח על מט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בסוף אוגוסט 1998 הסתכם החוב החיצוני ברוטו של המשק ב- 53.9 מיליארדי דולרים, גידול של 2.7 מיליארדים לעומת סוף 1997 – שנבע ברובו מעלייה בחוב החיצוני של הסקטור הפרטי (הבנקאי והלא-בנקאי). במקביל, קטן החוב החיצוני (ברוטו) לזמן קצר (עד שנה) ב- 0.3 מיליארדי דולרים ומשקלו בסך החוב החיצוני ירד מ- 43% בתחילת שנות התשעים ל- 38% בסוף 1997, ועד ל- 36% באוגוסט השנה.
הנכסים של המשק בחו"ל (איגרות חוב, פיקדונות בחו"ל, ויתרות מט"ח של בנק ישראל) גדלו בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב- 3.2 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מגידול בנכסים של הסקטור הפרטי בחו"ל – ובמיוחד עקב העלייה בפיקדונות הבנקים הישראלים בבנקים בחו"ל. כמו כן, משקל הנכסים לזמן קצר (למימוש עד שנה) מאז ראשית העשור הינו גבוה יחסית לסך נכסי המשק בחו"ל – ועומד על למעלה מ- 90% מהם.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי החוב החיצוני נטו של המשק (החוב החיצוני בניכוי הנכסים של המשק בחו"ל) ירד בשמונת החודשים הראשונים של 1998, בחצי מיליארדי דולרים, והסתכם ב- 16.7 מיליארדים בסוף אוגוסט 1998.
בבנק ישראל הבהירו כי בניתוחים הנעשים ע"י חברות דרוג ומוסדות בינ"ל מוקדשת תשומת לב מיוחדת ליחס בין הנכסים במט"ח לטווח קצר של המשק לבין חובותיו לאותו טווח. ככל שיחס זה גבוה יותר כך נחשב מצבו של המשק יציב יותר. בהקשר זה יש לציין כי למשק הישראלי עודף נכסים לזמן קצר בחו"ל (נכסים בניכוי חוב חיצוני, לזמן קצר) בהיקף של 13.8 מיליארדי דולרים בסוף אוגוסט 1998, לעומת כ- 11 מיליארד בסוף 1997 – משקף את הגידול ביתרות מט"ח של בנק ישראל – הנחשבות לנכסים לזמן קצר בחו"ל של הסקטור הציבורי. עודף הנכסים לזמן קצר בחו"ל של הסקטור הציבורי גדל מאז ראשית העשור והגיע באוגוסט 1998 לכ- 20.2 מיליארד דולר. במקביל, החוב החיצוני נטו לזמן קצר של הסקטור הפרטי, לרבות מערכת הבנקאות, ירד ב-1998 בכ- 600 מיליון דולר והגיע באוגוסט 1998 לכ-6.4 מיליארד – לאחר שבשנים 1995 ו 1996 – עמד על כ- 3 מיליארד דולר.
בבנק ישראל מסבירים, כי עודף הנכסים של המשק לטווח קצר נובע מהכללתן של יתרות מט"ח של בנק ישראל כחלק  מסך הנכסים לזמן קצר של המשק. ללא יתרות אלה גבוה החוב החיצוני הקצר מסך נכסי המשק בחו"ל לזמן קצר בסכום של כ- 1.3 מיליארדים באוגוסט 1998. בפיקוח על מט"ח מציינים, על רקע נתונים אלו, כי יתרות המט"ח של בנק ישראל אינן עומדות בהכרח כנגד החוב החיצוני של הסקטור הפרטי. זאת, מאחר ושינויים ביתרות מט"ח של בנק ישראל, בתקופות שבהן הבנק המרכזי אינו מתערב בשוק מטבע חוץ, נובעים אך ורק מפעילות הממשלה,  מהרווחים על היתרות ומשינויים בהוראת הנזילות. עם זאת, הגידול ביתרות מט"ח של בנק ישראל – אשר הסתכמו בסוף אוגוסט 1998 ב- 21.5 מיליארדי דולר (לעומת היקפו של החוב החיצוני ברוטו של הסקטור הציבורי – שהגיע ל- 28 מיליארד דולר) מצביע על שיפור ביכולת הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה – הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
בפיקוח על מטבע חוץ מציינים, כי משקל החוב החיצוני ברוטו בתמ"ג עלה בשנת 1998 ל- 58%, לעומת 50% בשנת 1996. לעומת זאת, משקלו של החוב החיצוני נטו בתמ"ג נמצא במגמת ירידה מ-24% בשנת 1994 ל- 18% בשנים 1997 ו- 1998.